top of page
E5F45C14-02F3-4F99-8EF8-1FE2D33CCD1F.JPEG

טל שקד (1985) הוא סופר ומשורר, בן קיבוץ עין חרוד מאוחד.

אביו  עלה ארצה ממלאגהואמו נולדה בדבלין למשפחה קתולית ממוצא קלטי שעל פי רישומים גנאלוגים שורשיה מתפרשים עד המלך מלינסטר. 

עד כה פרסם שקד שני רומאנים בהוצאת ידיעות ספרים: "אבדון ותפארת" (2016) ו"מעשה אצילים" (2019) ושיריו נדפסו בעיתונות ובכתב העת לשירה 'הו!', כשמאפייניהם הבולטים הם תמות אפלוליות  ומוזיקליות רבה.

מן הביקורת על ספרו הראשון: "שקד מיטיב לתאר את הדינמיקה האישית והבין-אישית של החבורה וחבריה, מחד-גיסא, ואת הדינמיקה האידיאולוגית, המפעילה את העלילה המרכזית"  (צור ארליך "השילוח", גיליון 3, תשע"ז | פברואר 2017).

שקד ערך במשך שבע שנים את מגזין הספרות "הפתיליה".

ירח

אִמָּהוֹת מֵתוֹת פִּתְאֹם עִם בּוֹא הָאָבִיב

שְׁקוּעוֹת סָבִיב בְּמִטּוֹת לְבָנוֹת וַאֲרֻכּוֹת

מְאֹד וְהִנְּךָ נוֹתָר לְהַעֲמִיד פָּנִים שֶׁיֵּשׁ לְךָ

עוֹד עִנְיָן בַּאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת, אוּלַי שָׂפוֹת

;וּמִלִּים חֲדָשׁוֹת, אֲבָל אֵינְךָ כְּשֶׁהָיִיתָ

אָמְנָם הַיָּם עוֹדֶנּוּ מְרֻחָץ בְּמֶלַח, תַּלְמֵי

הַשָּׂדֶה מְסֹרָקִים אֶל הַצָּפוֹן, מְרוֹמְמִים

קֶלַח אַחַר קֶלַח, אַךְ הַיָּרֵחַ אֵינוֹ אוֹתוֹ

.יָרֵחַ וְגַם רֵיחַ הַפֵּרוֹת הֶחְמִיץ

הָיִיתִי יֶלֶד לִפְנֵי מוֹתִי וְאַחֲרָיו נוֹתַרְתִּי

יֶלֶד, עַל ־אַף מוֹתֵךְ

מתוך: 'הו!', גיליון 14

01.01.17

הריון

עַל גְּדַת הַיַּרְקוֹן הִפְרַחְתָּ עָשָׁן מִן הַלָּשׁוֹן

הָרוֹפֶסֶת. יְלָדִים שִׂחֲקוּ תּוֹפֶסֶת עַל כַּר

הַדֶּשֶא הַמְּצֻלָּק, זָרְקוּ מַבָּט בְּמַבָּט.

צָהֱלָה מִתְרַעֶמֶת. הֵרַמְתָּ רֶגֶל רָפָה וְזועֶמֶת

מֵעַל גְּלַל הַצּוֹאָה, שָׁעוּן בְּבִטְחָה עַל הַמַּקֵּל

הַמּוּצָק, מְקַלֵּל עַל שֵׂיבָה מְחֻרְבֶּנֶת, נְעוּרִים

אֲרוּרִים שֶאֵינָם. אִמָּא אַחַת בְּחֹדֶשׁ שְׁבִיעִי

אָחֲזָה בבטנה את מלוא העולם, מכתימה

את פניה בְּדְאָגָה – אִישׁ לֹא שׁוֹאֵל לִשְׁלוֹמָהּ

וְלִשְׁלוֹם רֵעֵהוּ, רַק אַתָּה מִתְבּוֹנֵן בָּהּ עַתָּה,

רוֹאֶה מִתּוֹךְ גּוּפָה אֶת הַקְּמָטִים שׁיִתְעַמְּקוּ

יום אֶחָד בִּבְשָׂרָהּ, רַק הָעַיִן נִשְׁאֶרֶת צֶחָה,

לְבָנָה וְזוֹהֶרֶת, חַפָּה מִפִּגְעֵי הַזְּמַן, אַךְ

הָעִוָּרוֹן מַכֶּה בְּכֻלָּם.

מתוך: 'הו!', גיליון 15

01.09.17

הרואין 1

,כָּל הַלַּיְלָה בִּעְבַּעְתִּי תַּחַת עֵץ הַפֶּקָאן

הַחשֶׁךְ הִתְמַלֵּא אֲוִיר חַם, סֵרֵק

,בְּסִרְפָּדִים וּבְקוֹצִים אֶת הַבָּשָׂר הַתָּם

בָּרָא אָדָם זָר בְּתוֹךְ גּוּפִי, מַיִם מְתוּקִים

הִתְגַּלְגְּלוּ בֵּין עַיִן לְעַיִן, חִלְחֲלוּ אֶל

הַנְּקָבִים, הִנֵּה אֱלֹהִים מְעוֹרֵר חַשְׁמַל

בֵּין הֶעָבִים, מֵטִיחַ הֶרוֹאִין בְּמוֹרְדוֹת

,הָעוֹרְקִים, צֵלָע נִבְקְעָה מִתּוֹךְ צֵלָע

בֶּכִי שֶׁל תִּינוֹק נִשְׁמַע עִם עֲלוֹת הַשַּׁחַר

 

מתוך: 'הו!', גיליון 14

01.01.17

bottom of page