אנרכיה

מתוך: 'הארץ', אנתולוגיה לשירה

10.12.15

​

הָעוֹר הֶחָשׂוּף הוֹלֵךְ וְנִקְרָע, הַגִּיד נִבְקָע, מַכָּה
וְעוֹד מַכָּה, הָאֶגְרוֹף מוֹסִיף לְהִתָּקַע בַּפֶּה הָרַךְ
שֶׁל הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים; הִנֵּה הֵם בָּאִים בְּאַלּוֹת
וְסוּסִים, לֶהָבוֹת צוֹבְאוֹת עַל חֲזִיתוֹת הַבָּתִּים
הָרִיר קוֹצֵף־-קוֹצֵף, הַדָּם שׁוֹצֵף מִן הַיָּד הַשְּׁבוּרָה
אֶל הַחֵךְ, אֲנִי מֵשִׁיב מַאֲבָק עַל כָּל מַכָּה עֲנֻגָּה
בְּפָנַי הַיָּפִים לְמַדַּי; מִי מֵעֵז לְהִתְנַגֵּד? מִי מוֹאִיל
לִהְיוֹת חַי? בּוֹאוּ נִרְקֹד עַל־פְּנֵי תְּהוֹם, בּוֹאוּ
נַחְלֹם עַל הָרֵי וָנִיל לְבָנִים וּפִרְחֵי אָנַרְכְיָה כְּחֻלִּים
וּסְגֻלִּים, אֱלֹהֵי שְׁפִּינוֹזָה אֶחָד וּקְרוֹפּוֹטְקִין
,אֶחָד, וְאִישׁ הוּא אִישׁ וְגַם טֶבַע אֶחָד
הֲרֵי לְבַסּוֹף הֵם יַהַרְגוּ אֶת כֻּלָּנוּ אֶחָד
אֶחָד

​

​

'פורסם תחת הפסבדוניים 'גידו שכטר