top of page

 שירה 

ירח

מתוך: 'הו!', גיליון 14

01.01.17

אִמָּהוֹת מֵתוֹת פִּתְאֹם עִם בּוֹא הָאָבִיב

שְׁקוּעוֹת סָבִיב בְּמִטּוֹת לְבָנוֹת וַאֲרֻכּוֹת

מְאֹד וְהִנְּךָ נוֹתָר לְהַעֲמִיד פָּנִים שֶׁיֵּשׁ לְךָ

עוֹד עִנְיָן בַּאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת, אוּלַי שָׂפוֹת

;וּמִלִּים חֲדָשׁוֹת, אֲבָל אֵינְךָ כְּשֶׁהָיִיתָ

אָמְנָם הַיָּם עוֹדֶנּוּ מְרֻחָץ בְּמֶלַח, תַּלְמֵי

הַשָּׂדֶה מְסֹרָקִים אֶל הַצָּפוֹן, מְרוֹמְמִים

קֶלַח אַחַר קֶלַח, אַךְ הַיָּרֵחַ אֵינוֹ אוֹתוֹ

.יָרֵחַ וְגַם רֵיחַ הַפֵּרוֹת הֶחְמִיץ

הָיִיתִי יֶלֶד לִפְנֵי מוֹתִי וְאַחֲרָיו נוֹתַרְתִּי

יֶלֶד, עַל ־אַף מוֹתֵךְ

bottom of page