שירה 

הרואין 2

מתוך: 'הו!', גיליון 14

01.01.17

.באה מנוחה ליָגע" נתן אלתרמן"

 

שְׁמֵי הֶרוֹאִין הִלְהִיטוּ עָנָן

בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל וַאֲנִי שׁוֹכֵב עַל גִּבְעָה

וְכָל טִפָּה וְטִפָּה מְבַקַּעַת

אֶת מִצְחִי הַצּוֹהֵל, אֲנִי חַי

וְנִשְׁמָע, וְחַשְׁרַת אִזְדָּרֶכֶת סְגֻלָּה

וְרֻדָּה וַאֲפִלּוּ כְּתֻמָּה מְטַפְטֶפֶת

שִׁטָּיוֹן, מְפַתָּה כַּבָּרֶקֶת, מוֹלִיכָה

הֲזָיָה וּבְלִבִּי הַנִּפְלָא אִמִּי הַמֵּתָה

.עוֹדֶנָּה צוֹחֶקֶת

© כל הזכויות שמורות