שירה 

הרואין 1

מתוך: 'הו!', גיליון 14

01.01.17

,כָּל הַלַּיְלָה בִּעְבַּעְתִּי תַּחַת עֵץ הַפֶּקָאן

הַחשֶׁךְ הִתְמַלֵּא אֲוִיר חַם, סֵרֵק

,בְּסִרְפָּדִים וּבְקוֹצִים אֶת הַבָּשָׂר הַתָּם

בָּרָא אָדָם זָר בְּתוֹךְ גּוּפִי, מַיִם מְתוּקִים

הִתְגַּלְגְּלוּ בֵּין עַיִן לְעַיִן, חִלְחֲלוּ אֶל

הַנְּקָבִים, הִנֵּה אֱלֹהִים מְעוֹרֵר חַשְׁמַל

בֵּין הֶעָבִים, מֵטִיחַ הֶרוֹאִין בְּמוֹרְדוֹת

,הָעוֹרְקִים, צֵלָע נִבְקְעָה מִתּוֹךְ צֵלָע

בֶּכִי שֶׁל תִּינוֹק נִשְׁמַע עִם עֲלוֹת הַשַּׁחַר

© כל הזכויות שמורות